זה הכל עניין של זווית ראיה

לירדן (8) יש השבוע מבחן במתמטיקה, אחרי שתירגלה את דפי החזרה מהמורה, היא באה ואמרה לי "אוף, אני גרועה בזוויות".

מייד נפתחו לי האנטנות:

1. אני חייבת לשנות את מה שהיא חושבת על עצמה, אז שאלתי אותה : "אם תמשיכי להגיד לעצמך שאת גרועה בזוויות, האם אי פעם תוכלי להיות מעולה בזוויות?". "מה את רוצה שאני אגיד לעצמי שאני טובה בזוויות?" היא שואלת אותי, ואני עונה לה באופן חד משמעי - כן!

2. אני צריכה לחשוב מחוץ לקופסא ולמצוא דרך אחרת לתרגל איתה זויות. לא עם עט ודף, לא עם המחשב. מייד זה קפץ לי, ירדן היא מתעמלת, היא בעצם כל הזמן יוצרת זויות עם הגוף שלה: בעמידת ידיים, בגלגלון ובהנפת הרגל מעל הראש. הדרך הכי טובה תהיה ללמד אותה דרך תנועה, דרך הגוף שלה.

למדנו זוויות דרך הגוף

ירדנו למגרש והתחלנו להשתעשע עם יצירת זוויות שונות עם חלקי הגוף והצל היתה תוספת מוצלחת של משוב מיידי. יצרנו זווית חדה עם הירך, זווית שטוחה עם הכתף, זווית ישרה עם הברך ועוד ועוד. כמו שאתם רואים בתמונות.

כשהגענו הביתה והיא כמובן המשיכה להרים רגליים ולעשות עמידת ידיים. הפעם גם הוסיפה ואמרה: "הנה, זו זוית חדה". מבחינתי - היתה למידה, הטמעה והבנה אבל הכי חשוב, זה נעשה בכיף ובהנאה.

מסקנה:

1. חשוב ללמד את הילדים להאמין בעצמם!

2. למידה משמעותית היא למידה הדורשת חשיבה מחוץ לקופסא, היופי שבה היא שניתן באמצעותה להטמיע הבנה של כל חומר לימודי. ואני באופן אישי מעדיפה תמיד לשלב גם תנועה, אבל זה כבר לבחירתכם.

אגב, אם הילדים שלכם חזקים עם כדור, מעולה. למדו אותם זוויות בעזרת הכדור. מסירה שטוחה, מסירה דרך הרצפה יצרה משולש, איזה משולש? וכך הלאה. הילדים אוהבים יצירה ואומנות - אוריגמי (קיפולי נייר) זה בדיוק ההזדמנות ללמד זוויות. רק לחשוב מחוץ לקופסא!

שתמיד תלמדו בהנאה והנעה:)