שמתי ילד בבוקר – אספתי דרקון בצהריים

הילד צועד לעברי מהצהרון. לפי הבעת פניו, זה לא הולך להיות מפגש נחמד. מה עושים?

הילד צועד לעברי מהצהרון. לפי הבעת פניו, זה לא הולך להיות מפגש נחמד. האם יכול להיות שהוא רעב? עצבני? חסר סבלנות? עצוב? חייב לפרוק קצת אנרגיה? או לחלופין הוא חזר עייף וצריך כמה דקות של שקט? אולי חיבוק?

הפעילו את ה-GPS ההורי שלכם. בדיוק כפי שעשיתם בטבעיות כשהיה בן חודשיים וצרח בבכי, תעשו גם היום.

אם הילד כל היום ישב על הכסא- אז ברור שהוא מרגיש צורך לשחרר אנרגיה. אי אפשר לצפות ממנו שירצה לשבת לצייר/ להרכיב פאזל/ להכין בדיוק עכשיו את השיעורים. הוא צריך משחק תנועתי ונמרץ שיעזור לו להוציא את המרץ. כמו מסלול מכשולים בייתי / תחנות אקטיביות / מדרגות / גינה וכד'.

לעומת זאת, אם הילד חזר עייף מעומס פעילויות, אז פחות מתאים לו כעת לרדת לגינה. שחקו יחד משחק קופסא, קראו ספר, ציירו ומצאו פעילות רגועה שמתאימה לצורך הפיזי שלו כעת. הוא ייטען באנרגיות ותוכלו להמשיך את התכניות.

ילד רעב = ילד עצבני, חסר סבלנות, ובדרך כלל פחות משתף פעולה (תחשבו על עצמכם רעבים). אם ניתן מענה נכון ובריא לצורך ההישרדותי הבסיסי הזה, נביא את הגוף לתחושת איזון ורוגע.

מה אני עושה?

טקס 16:00 - עלו הביתה, תכינו יחד כוס קפה לאמא וכוס חלב / שוקו בשבילו, תחתכו יחד צלחת פירות, 2-3 וופלות או טעימה מנשנוש אהוב אחר (הקפידו לשמור על מינון נכון של הנשנוש הפחות בריא) ותשבו יחד בכיף לנשנוש של אחה"צ. וזה זמן מצוין לשתף אחד את השני מה היה לכם היום. אז מה הצעד הבא שלכם:

• היו מוכנים. תבואו פתוחים אליו. אל תפתיעו אותו, חכו לראות מה קורה בצד השני, מתוך כבוד לילד.

• תתבוננו על הילד שלכם כשהוא חוזר הביתה, כמו בעיני רנטגן שרואות פנימה ותבדקו מה הוא צריך כעת, ומצאו מענה נכון ובריא.

• התאימו את הפעילות של אחר הצהריים – פעילות מתונה / מאומצת למצבו של הילד.

• אמצו את נשנוש של אחה"צ המשותף – הוא מסייע לנו ההורים ולילדים במעבר בין סוף היום במסגרת/בעבודה לתחילת הזמן המשותף בבית. בדומה למפגש הבוקר בגן, הוא אוסף, מרכז ומאפשר לתכנן את המשך הלו"ז לאחר הצהריים..

אני בטוחה שאם תשתמשו נכון ב GPS – תמצאו את היעד בקלות:)